הכלל הוא כי עובד זכאי לפיצויי פיטורים בהתקיים שני תנאים מצטברים: השלמת שנת עבודה וסיום יחסי העבודה עקב פיטורים. יחד עם זאת, הדין קובע חריגים לכלל זה. כך, כאשר עובד מפוטר בסמוך להשלמת שנת עבודה, קמה חזקה כי הפיטורים נעשו מתוך מטרה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, והנטל לסתור חזקה זו מוטל על המעסיק. בנוסף, הדין מכיר במצבים בהם עובד מתפטר אך עדיין זכאי לפיצויי פיטורים, מקום בו ההתפטרות דינה כפיטורים (“התפטרות בדין מפוטר”). המקרה השכיח הוא התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית או בשל נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו. במצבים אלה, על העובד להתריע בפני המעסיק מראש ובכתב, ולאפשר לו הזדמנות נאותה לתקן את הפגיעה. ככל שהפגיעה לא תוקנה, רשאי העובד להתפטר תוך עמידה על זכאותו לפיצויי פיטורים. לצד זאת, קיימים מקרים נוספים בהם התפטרות מזכה בפיצויי פיטורים, ובהם בין היתר: מצב בריאותי לקוי, התפטרות לצורך טיפול בילד או מעבר מקום מגורים, והכול בכפוף לתנאים הקבועים בדין.