חוק עבודת נשים קובע הגבלות מחמירות על פיטורי עובדת בהריון. מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת בהריון שעבדה לפחות 6 חודשים ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, וגם אם ההודעה על ההריון נמסרה לראשונה במסגרת השימוע. במסגרת פניית המעסיק לממונה, עליו להוכיח כי הפיטורים אינם קשורים להריון, ועד לקבלת החלטה עליו להמשיך ולהעסיק את העובדת ללא פגיעה בתנאים או בשכר (הגנה דומה עשויה לחול גם על עובדת בטיפולי פוריות). פיטורים ללא היתר כדין ייחשבו כפיטורים שלא כדין ועשויים להקים זכאות לפיצוי.
לאחר חופשת לידה, חל איסור לפטר עובדת במשך 60 ימים, וכן אסור לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה בתקופה זו ללא היתר. הגנה זו חלה גם לאחר חל"ת הקשור ללידה, למשך 60 ימים מסיומו. כל שינוי בתנאי העסקה מחייב תום לב, עריכת שימוע והימנעות מפגיעה במעמדה, בהיקף משרתה או בשכרה של העובדת; הפרה עשויה להיחשב כפיטורים בפועל. בנוסף, עובדת המתפטרת בתוך 9 חודשים מיום הלידה לצורך טיפול בילד זכאית לפיצויי פיטורים, ולצד זאת קיימות זכויות נלוות כגון שעת הנקה.